מי אנחנו

את סבתא שלי, תקווה, אהבתי מאוד. את אמא שלי, גילה, אני אוהבת מאוד. ואני רוצה שיהיה להן הכי טוב שבעולם. שהמזגן יעבוד ביולי, שהממיר לא ייתקע באמצע החדשות, שיהיה מי שיבוא איתן לסופר, ושיהיה עם מי לשתות קפה.

אצלנו זה עובד ככה: אני ובעלי הטיקי של אמא שלי. ואמא שלי הייתה הטיקי של סבתא שלי. ראיתי את זה מקרוב, וחוויתי את זה בעצמי. גם כמה זה יפה, וגם כמה זה לא תמיד פשוט מרחוק, באמצע שבוע עמוס.

ואז התחלתי לשים לב להורים של חברים שלי, ולחברות של אמא שלי. לרובם אין טיקי ליד הבית. הילדים גרים במרחק נסיעה, עסוקים, ולא תמיד נעים לבקש עוד טובה מהשכנים.

מזה נולד Tikki: מישהי או מישהו אמינים מהשכונה, שמגיעים פעם בשבוע, רואים מה צריך, ודואגים שזה ייעשה. ואתם, הילדים, מקבלים עדכון אחרי כל ביקור. שקט לכם, ועזרה קרובה להם.

להורים שלנו מגיע הכי טוב. מגיע להם טיקי.

אור